[בתמונה: ביטחון פסיכולוגי - אנחנו מאמינים בעצמנו... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Bob_Dmyt לאתר Pixabay]

[לאוסף המאמרים על 'קבוצות', לחצו כאן]

המאמר עודכן ב- 12 ביוני 2022

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

זהו מאמר ראשון מתוך שניים בנושא ביטחון פסיכולוגי. למאמר האחר לחצו:

• שרית אונגר-משיח: ביטחון פסיכולוגי במקומות עבודה.

*  *  *

בעוד ביטחון עצמי (self-confidence) מוגדר כאמון שלנו ביכולותינו, ובתבונתנו לקבל החלטות; ולהתמודד בהצלחה עם אתגרים ודרישות יומיומיות (Psychology Dictionary Online)...

ביטחון פסיכולוגי (psychological confidence, וגם: psychological safety) הוא ביטחונה העצמי של הקבוצה. הינו התחושה כי אנו יכולים לסמוך, בעת צרה, על חברי הקבוצה שאליה אנו שייכים:

• בחיינו האישיים, אנשים אלה יכולים להיות בני זוג, הורים וחברים.
• במקום העבודה הם יכולים להיות המנהל או חברים לעבודה.

ביטחון פסיכולוגי ניתן לאבחון בעזרת ניתוח רשתות ארגונית (Organizational Network Analysis).

[להרחבה בנושא ניתוח רשתות ארגוניות, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'קבוצות', לחצו כאן]

[הכרזה: ייצור ידע]

אין חדשנות בקבוצה ללא ביטחון פסיכולוגי!

תהליכים של יצירת ביטחון פסיכולוגי הם עמוקים ואורכים זמן רב (Kahn, 1990, p. 708). אך, מחקרים מלמדים, שקבוצות ששרר בקרב עובדיהן ביטחון פסיכולוגי, היו יעילות יותר, ורמת הלמידה בהן הייתה גבוהה יותר (Wikipedia: Psychological safety). ביטחון פסיכולוגי הוא תנאי לחדשנות בקבוצה; ונובע מהתחושה שניתן לבקש עזרה, לשאול, להודות בטעויות ובחוסר ידע, ולדון בקשיים ובבעיות, מבלי להסתכן בסנקציות.

[בכרזה: אין חדשנות בקבוצה ללא ביטחון פסיכולוגי! התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי jarmoluk לאתר Pixabay]

ביטחון פסיכולוגי חשוב כל כך, כי מעייף להציג כל הזמן...

הייתה זה הסוציולוג, ארווינג גופמן (1982-1922; ראו תמונה משמאל למטה) שטען כי תפקוד חברתי יעיל מצריך הצגה עצמית אסטרטגית! על פי גופמן, חיי הציבור מספקים לנו הזדמנות אסטרטגית להציג את עצמנו וליצור דימוי של עצמנו בעיני אחרים; ובני אדם ממלאים תפקידים שונים על בימות חברתיות שונות (משמע, החיים כתיאטרון...). הפרט לובש ופושט מסכות כל הזמן. למשל: בזירה החברתית "בית" יכול אדם למלא תפקיד "אב" ולהתנהג בצורה מסוימת; בעוד שבזירה החברתית "מקום עבודה" הוא יכול למלא תפקיד "עובד". ולהתנהג בצורה אחרת.

[הכרזה: ייצור ידע]

גופמן ממחיש זאת על ידי שימוש במילה "person", שמקורה בשורש היווני "persona", שפירושו 'מסכה'. המונח 'פרצוף' (Face)  מסמל את מי שאנחנו רוצים שאחרים יחשבו שאנו. ה'פרצוף' הזה הוא 'העצמי החברתי' שלנו. 

[בתמונה: גופמן ממחיש זאת על ידי שימוש במילה "person", שמקורה בשורש היווני "persona", שפירושו 'מסכה'. המונח 'פרצוף' (Face)  מסמל את מי שאנחנו רוצים שאחרים יחשבו שאנו. ה'פרצוף' הזה הוא 'העצמי החברתי' שלנו... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי miapowterr לאתר Pixabay]

אבל, מסתבר שלא כל יום פורים, ולבישת מסכות היא תהליך מעייף: תופעה מוכרת בסוציולוגיה היא הצורך שלנו להסתופף בחברה, ליד אלה שאנחנו מכירים היטב. זה נכון במשפחה, באירועים חברתיים וגם במקומות העבודה.

בכך אנו מחזקים מערכות יחסים קיימות ומעמיקים אותן. היכרות יוצרת תחושה של אמון, שאנחנו חופשיים מהצורך להציג, וחוזרים להיות אנחנו. הצורך הזה קרוי, כאמור, 'ביטחון פסיכולוגי' (Kahn, 1990, p. 708).

[לאוסף המאמרים על 'קבוצות', לחצו כאן]

מקורות והעשרה

• אביעד בר חיים (1994), התנהגות ארגונית, כרך ב', רמת אביב: האוניברסיטה הפתוחה, עמ' 39-36.
• פנחס יחזקאלי (2020), הכל על קבוצות באתר ‘ייצור ידע’, ייצור ידע, 18/4/20.
• פנחס יחזקאלי (2014), ניתוח רשתות ארגוניות, ייצור ידע, 23/4/14.

•  Kahn, William A. (1990). "Psychological Conditions of Personal Engagement and Disengagement at Work". Academy of Management Journal. 33 (4): 692–724.
• Wikipedia: Psychological safety.
• Tuckman, B. W. and Jensen, M. A. (1977) Stages in small group development revisited. Group and Organisation Studies 2; 419-427.